ריטב"א על יומא נ״ב

1 חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח עיקר הפי׳ כדפר״ח ז״ל שמרוב חיבתן לא הצריכן לשליח ביה״כ אע״פ שכניסתה חמורה יותר שהרי אף בשאר ימים כשנכנס להיכל צריך מעיל בפעמונים משום ונשמע קולו בבואו אל הקודש. ואלו ביה״כ נכנס לפני לפנים בבגדי לבן שאין שם משמיע קול. אבל מה שפר״שי ז״ל שלא הצריכן הקב״ה לשליח בתפלתן שכ״א מתפלל לעצמו ושואל צרכיו כדכתיב בתפלת שלמה אשר ידע איש נגע לבבו. אין פירוש זה נכון חדא שאף בגוים כתיב ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי. ועוד כי מה ענין זה לשמועתנו אלא הנכון כפי שפירשנו וכן פי׳ בתוספ'.

2 אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים. פי׳ אמה טרקסין הוא הכותל המפסיק בין ההיכל ובין קה״ק שהי׳ רחבה אמה ונקרא כן מפני שהוא בספק זה כי טרק בלשון יון חוץ וסין הוא פנים והכותל הוא נקרא דביר ע״ש המקרא ועליו מספקא לי׳ ליוסי בן הוצל אם אמר הכתוב שהדביר בתוך הבית מפנימה או אם אמר שהדביר בתוך הבית לתת מפנימה ממנו את ארון השם.

3 חמש מקראות אין להם הכרע. נראה פירושה שאין להן הכרע מלשון התיבות כל היכא דליכא פסיקא דקראי או הפסק טעמים דאלו השתא דאיכא פסיקא דקראי והפסק טעמים נתברר ספקו.

4 החיצונה פרופה מן הדרום ופנימית מן הצפון. ולר׳ יוסי דאמר שלא היתה שם אלא פרוכת אחת היתה פרופה מן הצפון כדאי׳ בגמרא דלכ״ע פתח הסמוך לקה״ק בצפון הוא. וטעמא דמלתא פי׳ ריב״א ז״ל שאלו הי׳ נכנס מן הדרום הי׳ הולך שמאלו כלפי ארון ולפיכך נכנס דרך צפון כדי שיהא ימינו כלפי ארון וגם כשיוצא כך הוא יוצא כדרך כניסתו וימינו כלפי ארון.

5 בשקדי׳ ופרחי' פי׳ כי אע״פ שכתוב ויגמול שקדים נשארו שם מקצת פרחים כמות שהי׳ כדי להגדיל הנס וכן פי׳ ר״י ז״ל.

6 תנו את ארון הקדש. פי׳ והלא שם הי׳ נתון אלא לומר שגנזוהו שם.

7 תנן כמאן דתני צוברה. פי׳ דתנא דמתני׳ סבר כתנא דברייתא דקתני צוברה.

8 תני חדא צוברה פנימה שהיא חוצה לו. פי׳ שמתחיל מבפנים ובא עד סמוך לו ואידך תני איפכא.